דן רפאל גבאי.
איש למורן, אבא לריי ואבא לאן.
מטפל אישי A.C.T
יועץ פסיכואסטרטגי
מוזיקאי.
מטר שישים וקצת של סקרנות ורגש, חרדות ואומץ, יצירתיות ועקשנות.
כמו במשחק “טלפון שבור” שהיינו ילדים קטנים, הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו – על עצמנו, יכול להתקלקל בדרך. אולי הגיע הזמן לבדוק מתי הוא נכתב, איך הוא נכתב ולדייק אותו עבורנו?
נצא מ-2 נקודות הנחה בסיסיות:
1.אין שום דבר ייחודי ומיוחד בבעיות שלכם. אתם לא מיוחדים. וזה משמח כי זה אומר שלא צריך להמציא עבורכם פתרון.
2. הדבר המשמח ביותר שאתם יכולים לעשות הוא קודם כל להודות בכך שהחיים הם זבל.
באשר לסיפור שלי…
לפני כ-15 שנים הקמתי את “קמפיין סוכנות קריאייטיב” משרד שטיפל ומטפל בפיתוח עסקי וייעוץ אסטרטגי-קריאייטיבי של מאות חברות ועסקים.
לקח לי לא מעט זמן להבין שיש עסקים שלעולם לא אצליח לעזור להם.
כל עוד האיש שעומד מאחורי העסק עומד במקום, אין באמת סיבה שהעסק יתקדם.
יצאתי למסע לימודים אקדמאיים לצד לימודים עצמאיים. חקרתי, התעמקתי, יצרתי שיטות ושאלות מנחות שהפכו את התהליכים שאני מעביר לבריאים יותר, יעילים יותר, מניבים יותר.
בשנים האחרונות אני כבר לא מטפל בעסקים, אלא בעיקר באנשים.
רוב בני האדם מתעסקים באיך.
איך אני אתאשר? איך אני אתעשר?
איך אני משיג את מה שאני רוצה? איך להרגיש מסופק? איך לשמוח? איך להצליח? איך למכור?
ועוד המון שאלות של איך, איפה ומתי. נטו טכני.
אבל שימו לב שכמעט אף אחד לא מתעסק ב-מה?
מה זה בכלל עבורי אושר? עושר? מה באמת גורם לי שמחה וסיפוק?
מה אני בכלל רוצה להשיג?
חשוב מכך –
כמעט שאף אחד גם לא מתעסק ב-למה?
למה אני עושה את מה שאני עושה או מה שהייתי רוצה לעשות? למה הדברים שאני עושה עושים לי טוב או עושים לי רע?
למה כל כאב שלי הופך להיות סבל בלתי נסבל?
הרי שאי אפשר להימנע מכאב במהלך החיים, כן?
בלי התשובות הללו, ובלי ההתעמקות המדהימה הזאת –
כל עוד אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים, זה לא באמת משנה באיזו דרך נבחר.
אם אתם סובלים מאיכות חיים ירודה, שמאופיינת בחרדות, תקיעות, הפרעות סומטיות, אי שקט ומבולגנים בראש או מכירים כאלה שצריכים רגע להבין את ה-“מה” שלהם בחיים האישיים או העסקיים,
אני מחכה. בתשוקה אמיתית.