כל הורה יודע שאין דבר יותר מעצבן מהתירוץ “שיניים”.
כואבת לתינוק הבטן? שיניים. עלה לו החום? שיניים! עצבני? ברור ששיניים…
מחייך מתוך שינה? גם זה שיניים!
כל פעם כשהתינוק יוצא מאיזון, כולם מסביב, כולל אתם, מאשימים ישר את השיניים.
אבל מה השיניים אשמות? הן אפילו עוד לא צמחו. ולא רק שהן לא אשמות, הן בכלל הפרס בסוף כל הסיפור הזה!
והסיפור פשוט: כשהשיניים צומחות, רוב האנרגיות בגוף נדרשות לטובת העניין. (ובצדק).
מה שגורם לגוף כולו לצאת מאיזון. המערכת החיסונית נחלשת ובכך היא חשופה יותר למחלות ויראליות, וירוסים, חיידקים וכל כאב קטן מתקבל ומתבטא בעצימות הרבה יותר גבוהה מהרגיל.
מה זה קשור אליכם, בין אם אתם הורים ובין אם לא:
אם עוברים עליכם ימים שאתם מרגישים בהם ממש פגיעים, ימים שבהם כל דבר קטן מצליח לחדור אתכם ולערער, כל מקרה מרעיד לכם את הגשר שאתם הולכים בו, ימים שבהם אתם מפרשים סיטואציות בדרך הכי נוראית שיש,
אז מזל טוב! אתם בצמיחה!
הטריקיות בעניין – שזה מאוד מבלבל. איך אנחנו מרגישים עצב או סובלים בזמן שאנחנו בכלל בצמיחה? הרי צמיחה זה דבר טוב!
אז בדיוק כמו שגוף של תינוק פועל לפני צמיחת שיניים, כך הנפש שלנו פועלת לפני צמיחה אישית.
רגע לפני שהצמיחה מגיעה, האנרגיות שלנו נדרשות לטובת הצמיחה ולכן הנפש שלנו הרבה יותר פגיעה והרבה יותר חשופה לדברים רעים שעוברים ליידנו, שבזמנים רגילים היינו יכולים להתמודד איתם יפה.
אם נלך קצת אחורה, נעשה זום אאוט מהפרטים הקטנים ונבחן בצורה ניטרלית ורחבה את התמונה, נשים לב שכל פעם שאנחנו רגע לפני צעד גדול שמעיד על צמיחה (דירה, עבודה, טיול, משפחה, הגשמת חלום ועוד…) לא רק שאנחנו שוכחים להתרגש, אנחנו פשוט עסוקים בלהילחם עם דברים שנראים לנו נוראיים, שלמען האמת הם בכלל לא כאלה. פשוט הכל מרגיש לנו כל כך חזק ובועט – כצפוי לנפש חשופה וחלשה.
בתקופות שאתם מרגישים קצת יותר פגיעים, סביר להניח שמשהו צומח בכם.
והיי, כדי לאכול את החיים, חייב שיניים…